יום חמישי, 20 בפברואר 2020

דוגמא לתמונה עיתונאית


בחרתי בתמונה מהפיגוע בקו 5. את התמונה צילם זיו קורן, זיו קורן הוא צלם עיתונות . התמונה צולמה לאחר הפיגוע שקרה בקו 5, פיגוע התאבדות באוטובוס שקרה בשנת 1994 שבוצע על ידי מחבל מתאבד שנשא עליו מטען חבלה. בפיגוע זה היו מספר רב של הרוגים ופצועים. תמונה זאת נחשפה בחדשות בפני כל הצופים ובעיתונים בפני כל הקוראים למרות שהיא תמונה קשה לצפייה.. הקשבתי למידע על התמונה של שון פלגריני. מהמידע על התמונה למדתי על לינץ, שעד לפני שקראתי את המידע ששון כתב לא ידעתי שנעשה לינץ כזה. מהמידע ניתן ללמוד על רצח של שני חיילים בידי פלסטיני, שניתן לראות בתמונה מיד לאחר הרצח שהוא מרים את הידיים עם כל הדם של ההורגים מנופף בהם והוא נראה שמח. הלינץ היה בשנת 2000..

יום חמישי, 13 בפברואר 2020

עבודה 13/2 להגשה


קונוטציה ודנוטציה של התמונה של האישה : דנוטציה: בתמונה רואים אישה , לבושה עם גופיה יושבת על הרצפה עם הרגליים אבל עם שאר הגוף והיידים לכיוון המיטה , התאורה בחדר חשוכה אבל יש תריסים שנכנסים מהם קצת אור שמאיר בדיוק על האישה וכתוצאה מהאור רואים השתקפות של המאחורה של הגוף שלה על הקיר קונוטציה : בתמונה רואים אישה שלבושה בלבוש קצת חשוף, (גופייה). התמונה מביעה מיניות בעיניי, מכוון שהאישה לבושה בגופיה והיא ״מרוחה״ על המיטה וצורת הישיבה הזאת יחד עם ההשתקפות של הצל האחורי שלה על הקיר והאור החשוך בחדר משדר מיניות, ובנוסף לכך לא שמים לב לפנים שלה , האור מסתיר אותן ורואים רק את הגוף… משימה 5- לדעתי הציטוט בכותרת שבעיתון נלקח ממשפט שאחד מההורים ( או שתיהם ) אמרו. הציטוט מהכתבה נלקח מהסרט הדוקומנטרי שנעשה על גלעד קאהן משימה 6- דנוטציה: בתמונה ניתן לראות ילדה קטנה , שחומת עור, רזה מאוד ששוכבת על הרצפה ללא בגדים ועםפניה כלפי הרצפה ומאחוריה עומד נשר ומסתכל קונוטציה: בתמונה ניתן לראות ילדה ששוכבת על הרצפה, הילדה כנראה בתת משקל וסובלת מרעב קשה מאוד, רואים את עצמותיה, וזה ישר מסמן לנו שהיא לא אוכלת טוב וסובלת מרעב בנוסף היא גם ללא בגדים, כלומר סובלת גם מעוני וגם מרעב. היא נראת אומללה, ובודדה מאחורייה רואים נשר שמסתכל על אותה הילדה קטנה . התחושות שעולות בי כשאני מתבוננת מהתמונה זה: רחמים וכאב לב על אותה הילדה, שסובלת מעוני ומרעב, והילדות שלה נהרסת כאשר חייה נראים ככה. ילדים של ילדה לא אמורים להראות ככה,( גם לא חיים של אף אחד אבל בעיקר לא של ילדים, שהם רגישים יותר )